איבוד שליטה

השימוש ואיבוד שליטה על החיים הם תוצאה ישירה של איבוד שליטה על העולם הפנימי. העולם הפנימי של המכור מורכב ושברירי וזו אחת הסיבות כי הגיע לשימוש על מנת לחפש פתרון. זה שטחי למדי לחשוב כי המכור אין בקרבו שכל או חשיבה אך אלו לא הואילו לו להשתלט על עצמו ועל הדחפים שלו. בעקבות חוויות ילדות מבנה האישיות של המכור נפגע ונפצע אנושות עד כדי חוסר יכולת לבחור בצד הנכון של החיים, משהו בתוכו מוביל אותו כל פעם למקום של הרס עצמי בצורה כפייתית.
במצב הזה השכל לא פקטור יש כאן מכונה משומנת שקוראים לה מחלת ההתמכרות והיא זו שמנצחת על התזמורת ולא השכל וההיגיון.
המכור במרוצת הזמן מאבד כל דבר יקר לו בחיים, אמון המשפחה אמון החברים ולבסוף כמובן את האמון והאמונה בעצמו. במקרים רבים המכור מאבד מקומות עבודה במקרים אחרים מסתבך עם החוק בעקבות ההתמכרות שלו.
מגיעה נקודה בחייו של המכור בה הוא נתקע בקיר ענק של בלוקים ושאף אחד כבר לא סומך עליו ואף אחד לא מאמין לו. כאשר המכור מבין שהוא עשה אין ספור תאונות אין ספור הבטחות ואין ספור ניסיונות כושלים,כאן נדלקת הנורה כנראה צריך לעשות את השינוי אחרת ממה שאני מכיר ומבין.
לומר שהמכור לומד מהר זו טעות, הוא לומד לאט מאוד ודרך הרגליים בלבד. הוא צריך לשלם על הרבה צ'קים עד שהוא יגיע לנקודה בה הוא מבקש עזרה. עד שהוא לא עובר דרך המלתעות של החיים הוא איננו מבין.
בהחלמה אנו נדרשים ללמוד לנהל את העולם הרגשי והחיצוני שלנו. ניהול רגשות והתנהלות תקינה ללא השימוש. ההבנה היא שמה שמביא אותנו שוב ושוב לשימוש זה כי אנחנו לא יודעים להתמודד עם מה שאנחנו מרגישים ולוקחים שליטה על כך.
זה בסדר לחוש את הקשת הרחבה של הרגשות שלנו בלי להיבהל ולברוח. כמו כן בתחילת הדרך ארסנל הרגשות שלנו מדולל עד כדי לא קיים. השמות שאנחנו נותנים לרגשות מתמקד בעיקר "אני מרגיש חרא", "מרגיש על הפנים", "וואלה יופי" פגז ומצויין ועל זה הדרך. אנחנו חייבים ללמוד להכיר את העולם הרגשי איך הוא עובד ואיך הוא פועל.