גיל ההתבגרות מביע עמו יתרונות רבים. הרי זהו השלב בו אנו מתחילים להרגיש כמו "גדולים", לגלות מידע חדש – ולעצב את העולם שלנו בהתאם לכך. עם זאת, לצד הגילויים המרעישים והמסעירים, חשוב להדגיש כי חתך אוכלוסייה זה, הנע בדרך כלל בין הגילאים 12-18, עדיין זוכה לפריבילגיות של הילדות – ואין זו הפתעה. הרי המוח של בני הנוער עדיין לא התפתח במלואו.
כך, לאור השינויים הפיזיים וההורמונליים, לצד גיבוש הזהות העצמית, נדמה כי שלב זה יכול להוביל לכדי התנסויות בעלות השלכות הרסניות. כמו כן, ובמקביל לכך, נדמה כי רבים מהם מתמודדים עם מצב משפחתי מורכב, חשיפה להזנחה ולסביבה עבריינית וכן הלאה. היבטים אלו, ללא ספק, לשאת בהשלכות רבות: החל מהתמכרויות לגורמים חיצוניים, היעדרות ממושכת מהבית, נשירה מהלימודים ועד התנהגות מדאיגה אחרת.
כך או כך, כדי לטפל בדפוס ההתנהגות כמו גם בתסמינים ובנסיבות שהובילו למצב זה מלכתחילה, יש להתעניין בכל הנוגע אל טיפול בנוער בסיכון; בין אם מדובר בטיפול רגשי, משפחתי או אחר.